החלטה בתיק עע"ם 11267/04

1.        בפניי בקשה למתן צו ביניים אשר הוגשה במסגרתו של ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופט נ' הנדל). הבקשה הינה לאסור על ביצוע עבודות סלילה ופיתוח אשר יש בהן, על פי הנטען, כדי לחסום את דרך הגישה לתחנת הדלק המופעלת על ידי המבקשים, סמוך לישוב להבים (להלן - התחנה או תחנת הדלק), וזאת עד להכרעה בערעור.

2.        תחנת הדלק שבנדון פועלת מאז שנת 1997 בסמוך לכניסה המערבית לישוב להבים. התחנה הוקמה לצדו של כביש מספר 31, המוביל מצומת שוקת לצומת להבים ומהווה עורק תנועה מרכזי. לפני כשנה, החלו המשיבים בביצוע עבודות להקמת מחלף אשר יעבור מתחת לכביש מספר 31 ויאפשר לתושבי הישוב להבים לצאת מן היישוב ולהיכנס אליו בדרך בטוחה. התברר, כי הכניסה והיציאה אל היישוב וממנו הייתה כרוכה בסיכון בטיחותי גבוה וזאת לאור היקף התנועה בכביש מספר 31. מכאן ההחלטה על הקמת המחלף. הקמתו של המחלף אמורה להשפיע על דרך הגישה אל תחנת הדלק. אם בעבר הגישה אל תחנת הדלק הייתה באופן ישיר מכביש מספר 31, הרי לאחר הקמת המחלף תימצא הגישה אל התחנה במרחק כמה מאות מטרים לפני הצומת, דרך "רמפת" הירידה אל המחלף.

3.        ביום 1.10.04 הגישו המבקשים עתירה מנהלית ובמסגרתה בקשה לצו ביניים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בעתירתם טענו המבקשים, כי הקמת המחלף תפגע פגיעה אנושה בתחנת הדלק ותחסום באופן בלתי הפיך את הגישה אל התחנה וממנה. במסגרת ההליכים בפני בית המשפט המחוזי, ובהסכמת הצדדים, הוצא צו ביניים אשר מנע את המשך ביצוע עבודות הקמת המחלף באזור תחנת הדלק. ביום 25.1104 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בפסק דינו קיבל בית המשפט את טענותיהם של המשיבים וקבע כי בפעולותיהם של המבקשים דבק שיהוי, הן אובייקטיבי והן סובייקטיבי. השיהוי האובייקטיבי התבטא בכך שהמבקשים, כך על פי פסק הדין, הגישו את עתירתם לאחר שהמשיבים סיימו כבר כ-70% מעבודות הפרוייקט. השיהוי הסובייקטיבי הוא בכך שעל פי הפעילות בשטח ניתן להניח שתוכנית הקמתו של המחלף לא נעלמה מעיני המבקשים. על פסק הדין הוגש ביום 10.12.04 ערעור לבית משפט זה ובמסגרתו הבקשה לצו ביניים שבפניי.

4.        המבקשים בבקשתם טוענים, כי צו הביניים שמבוקש במסגרת הערעור אמור לשמר את המצב הקיים, שכן עד למתן פסק הדין בבית משפט קמא עמד בתוקפו צו ביניים אשר מנע את המשך ביצוע עבודות הקמת המחלף בשטח התחנה. עוד נטען, כי אם לא יינתן הצו המבוקש ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך, אשר יהפוך את חסימת הגישה לתחנה לעובדה מוגמרת. המבקשים מעלים טענות שונות לעניין הקביעה, כי התנהלותם נגועה בשיהוי וכן לעניין סמכותם של המשיבים לבצע את עבודות הקמת המחלף. בין השאר נטען, כי עתירתם לבית המשפט קמא אינה נגועה בשיהוי. לדבריהם, בעת שהחלו העבודות להקמת המחלף לא נמסרה להם כל הודעה או התראה כמחויב על פי דין. לפיכך, פנייתם לבית המשפט עם היוודע להם דבר התכנון באיחור אינה נגועה בשיהוי, ההפך הוא הנכון. עוד נטען מצד המבקשים, כי ביצוע עבודות הקמת המחלף משולל כל סמכות ונעשה ללא היתר כדין.

5.        מנגד מתנגדים המשיבים למתן הצו. לטענתם, סיכויי הערעור של המבקשים נמוכים ביותר ועל כן מאזן הנוחות נוטה בברור לכך שיש לדחות את הבקשה למתן סעד זמני. המשיבים סומכים ידיהם על פסק דינה של הערכאה דלמטה ועל קביעותיה באשר להשתהות המבקשים בהגשת עתירתם. יודגש, כי לטענת המערערים החלו עבודות הקמת המחלף בחודש ספטמבר 2003 וכבר מראשיתן הן בוצעו בסמוך לתחנת הדלק. על כן אין לקבל את טענת המבקשים לפיה לא ניתן היה לראות מתחנת הדלק את דבר ביצוע העבודות כאשר אלה החלו.  

6.        עיינתי בטענותיהם של בעלי הדין והגעתי לכלל מסקנה, כי אין לקבל את הבקשה למתן סעד ביניים בערעור. בבוא בית המשפט של הערעור לבחון אם יש מקום ליתן סעד ביניים עליו לבחון שני דברים; האחד, מהם סיכויי הערעור והשני, את מאזן הנוחות, היינו - האם המבקשים ייפגעו מאי מתן הסעד הזמני יותר משהמשיבים ייפגעו ממתן הסעד הזמני. בנסיבות המקרה דנא יש לשקול את העובדה כי המשיבים ביצעו כבר כ-70% מן העבודות באזור. כמו כן, קיים אינטרס ציבורי בביצוע עבודות המחלף, זאת על מנת להבטיח את ביטחונם של הנוסעים באזור. מן הצד השני קיימות טענותיהם של המבקשים לפיהן עבודות המחלף מבוצעות ללא היתרים על פי דין. טענות אלו נדחו בבית המשפט המחוזי בשל השיהוי הרב שבהגשת העתירה. מבלי לנקוט עמדה לגופן של הטענות בדבר אי סמכותם של המשיבים לבצע את העבודות, נראה לי כי אין די בטענות אלו כדי לגבור על מאזן הנוחות הנוטה לצידם של המבקשים. השיהוי עליו הצביע בית משפט קמא עשוי אף לגבור על אי החוקיות הנטענת (ראו, עע"ם 7142/01 הועדה המקומית לתכנון ולבניה - חיפה ואח' נ' החברה להגנת הטבע ואח', פ"ד נו(3) 673). לכך יש להוסיף את טענת המשיבים לפיה, הפגיעה לה טוענים המבקשים אינה חמורה בצורה כה משמעותית כפי שנטען. לטענת המשיבים, הקמת המחלף לא תחסום את דרך הגישה לתחנת הדלק אלא תעתיק את הכניסה אל התחנה למרחק של כמה מאות מטרים מן הכניסה הנוכחית, כך שהכניסה אל התחנה וממנה תתבצע דרך המחלף. לא זו אף זו, המשיבים טוענים כי בהקמת המחלף יש אף כדי לשפר את הגישה אל תחנת הדלק. כך למשל, עם הקמתו של המחלף תתאפשר כניסת כלי רכב אשר נעים הן מכיוון מזרח והן מכיוון מערב על כביש מספר 31, זאת בעוד היום יכולים להיכנס לתחנה רק כלי רכב אשר נעים על כביש מספר 31 מכיוון מזרח. לבסוף, יש לייחס חשיבות גם לטענת המשיבים לפיה אם בסופו של יום יתקבל ערעורם של המבקשים, הרי אין עבודות הבניה שכבר יתבצעו עד לאותו מועד בלתי הפיכות. ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ולהרוס את אשר כבר נבנה, או לחילופין לפצות את המבקשים כראוי.

7.        אשר על כן ובנסיבות אלה, הבקשה למתן סעד זמני בערעור נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסכום של 15,000 ש"ח לזכות כל אחד מן המשיבים.

           ניתן היום, י"ז בטבת תשס"ה (29.12.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: